חוזרים לגן אחרי הקורונה

יש מי שחושב שהסתיימה הקורונה ויש מי שמאמין שזו הפוגה בדרך להתפרצות נוספת. כך או כך, אני מאמינה שאם הילדים שלכם חוזרים השבוע לגני הילדים, יש לכם, וכנראה שגם להם, רגשות מעורבים לגבי זה. הקורונה מבלבלת. חיכינו לשגרה אבל הבנו שיש פה הזדמנות שלא בטוח תחזור שוב. התלוננו שאנחנו סגורים בבית, משלבים עבודה עם הילדים עלינו או צמודים אלינו ולמדנו להעריך את האפשרות להיות איתם שוב כל כך הרבה שעות. גם להם. זה היה חופש. לפעמים חונק ומגביל. מלא געגועים לחברים, למשפחה ולפעילויות שאוהבים. אבל גם הם קיבלו הורים שלא רצים וממהרים ממקום למקום. או לפחות – פחות. החזרה למסגרת לא פשוטה בעיני. האמת, שהיא אף פעם לא פשוטה. אבל הפעם החזרה היא למתכונת חדשה. צוות שמוגבל ביכולת לחבק ולהרים אותם, קבוצות שלא כוללות את החברים שעוזרים להם לעבור את היום ובעיקר – חצאי שבוע שהם מתכון נפלא לבלבול. אז מה התפקיד שלנו? התפקיד שלנו הוא לנסות לייצר כמה שיותר וודאות ושליטה במצבים האלה. אלו שתי המילים שהולכות ללוות ולהנחות אותי כשהבנות שלי יחזרו ללימודים ולגנים.

איך אפשר לייצר אותן? להתחיל היום אם הילדים שלכם איבדו את סדר היום ואת שעות השינה והקימה התחילו בהם היום והתמידו. זה לא משנה אם נותרו יומיים עד הגן כי אחרי יומיים שלושה של גן יש שוב שבוע עד הפעם הבאה. לכן, נסו להקפיד על שגרת השינה לכל אורך הימים, גם כשאין גן, כדי להקל על הבקרים בימים שיש גן.

בחירה היא תחושה של שליטה בחירה נותנת תחושה של שליטה. ערכו לעצמכם רשימה של דברים שהילדים שלכם יכולים להחליט סביב החזרה שלהם למסגרת ותנו להם לבחור. מה למשל? מה אוכלים בגן בכל יום – כריך, ירקות ופרי. שימו לב שהחלק החשוב פה הוא שהם נדרשים לאכילה עצמאית ואין חלופות בגן בגלל הקורונה ולכן חשוב שיהיה להם נוח לאכול לבד ולא מלכלך. מה אוכלים בבית – הם חוזרים הביתה ב 14:00 לארוחת צהריים. תנו להם לבחור את הארוחות להמשך השבוע ותכתבו אותם בדף על המקרר. הם יכולים לבחור גם – בגדים, מסלול הליכה לגן, אם שומעים שיר בדרך ואיזה שיר, הם יכולים לבחור לבוא עם בימבה או אופניים. כל דבר כזה הוא בחירה. במצבים בהם הילדים מרגישים חוסר שליטה כל בחירה שניתנת להם מקלה בהתמודדות עם מה שאין להם בחירה בו.

וודאות, ידיעה לא הכל ידוע לנו וזה בסדר להגיד שלא יודעים. אפשר גם לשלוח יחד הודעה קולית לגננת עם השאלה כדי שהילד יהיה שותף לשאלה. אבל יש דברים שאני חושבת שחשוב להסביר. חשוב שידעו שיש ימים שהולכים ולא הולכים. ** אני ממליצה לתלות לוח על המקרר שבו כתוב מתי הולכים לגן, מי מביא ומי אוסף ואת האוכל שהם בחרו לגן ולבית. חשוב להסביר שלא כל החברים יגיעו באותו היום ולעבור עם הילד על רשימת השמות. אם הם קטנים – להיזכר בילדים שאיתם בגן. אפשר לחשוב יחד על חבר שרוצים לדבר איתו לפני הגן או להגיע איתו בבוקר כדי שיהיה קל להיכנס. המטרה היא למצוא להם עוגנים, גם אם החברים הטובים לא איתם בקפסולה. החזרה היא לחצי שגרה. מצד אחד לא צריך להיות בבית ויש גנים ומהצד השני הצוות עדיין עם מסיכה ויש הרבה מגבלות לגבי העזרה והמגע. לכן, כדאי להסביר שעדיין יש קורונה אבל היא כבר כמעט בסוף. ולכן, אנחנו הולכים לגן אבל גם ההורים וגם הגננות עם מסיכה ואי אפשר עדיין לגעת או לחבק אלא לעשות חיבוק מרחוק. להזכיר להם את כל מה שלמדנו על הקורונה ועל היגיינה. לעשות יחד את המסלול, יום קודם כדאי ללכת עם הילדים לגן פעם אחת לפני שחוזרים לפעילות ולהראות להם שאתם נפרדים מהם מחוץ לגן. יש גנים שגם פיצלו את הכניסה משערים שונים ולכן חשוב שהילד יכיר את השער. תראו להם עד איפה אתם מגיעים. תשאלו איך ירצו להיפרד – חיבוק, נשיקה, אולי יש משפט קבוע שמקל עליהם. הסבירו להם מי יגיע לפגוש אותם בשער ואיפה בדיוק אתם תחכו להם בסוף היום.

וזה אולי החלק החשוב. סוף היום. תזכירו שוב ושוב שיש סוף יום ובסוף היום אתם מחכים להם עם חיבוק גדול ומה אתם הולכים לעשות כשחוזרים הביתה. אפילו ברמת הארוחה והמשחק. ככל שירגישו שלשינוי יש סוף מוכר והוא בבית, שהוא ללא ספק המרחב המוגן שלהם והיום יותר מתמיד, יהיה להם קל יותר להסתגל מהר.

ומילה קטנה, הכל תלוי בגישה שלנו. לכו איתם בצורה שתיתן להם ביטחון. אם אתם מתרגשים תסבירו שאתם גם מתרגשים מהפרידה שלהם או אפילו מתרגשים ששוב אפשר ללכת לגן ואתם גם התגעגעתם לראות את כולם. אבל שידעו שאתם סומכים על הגננת. שאתם לא שולחים אותם אלא הם הולכים לבלות עם החברים. תנו להם תחושה שהמסיכה היא אותה מסיכה שהם מכירים וגם הג׳ל לידיים זה כמו שיש לכם בתיק. הכל בסדר.