טיפים להורות רגועה

אנחנו שונאים להתעצבן. לא שזה תמיד נשלט אבל הרבה פעמים אחרי שכעסנו, או בסוף היום, אנחנו מבינים שכעסנו יותר מידי או לא בצדק לפעמים זה קורה רגע אחד אחרי שכעסנו. כשאנחנו מבינים שהילד התכוון לעשות משהו אחר לגמרי והוא נפגע כי לא ראינו את זה (קראתי לך מלא פעמים כשדיברת עם מישהו אחר כי האח הקטן הלך לעשות משהו מסוכן או מה שצובט לי יותר בלב ״כי רציתי לתת לך נשיקה״…)

מצאו זמן גם לדברים שלכם

אני רוצה להתחיל דווקא בנקודה הזו. כי היא לא מסתכלת על הילדים (באופן ישיר) אלא עלינו.

נכון. יש לנו זמן קצר מאוד עם הילדים במהלך היום אבל אנחנו פוגשים אותם אחרי שעברנו יום לא פשוט בדרך כלל, ישנו מעט (מאוד) בלילה, לא הספקנו לשתות קפה כמו שצריך בבוקר וללכת לשירותים יכול להיראות כמשימה כמעט בלתי אפשרית עם ילדים קטנים בבית.

אבל יש לזה מקום וזה תלוי רק בדרך שבה תציגו את הדברים.

תמצאו את הדברים שגורמים לכם נחת או מרגיעים אתכם במהלך היום. נסו להבין מה אתם צריכים לעשות לעצמכם כדי שתהיו עם הילדים שלכם באנרגיות טובות יותר.

אפשר להכין קפה ולשתות אותו כשהילדים משחקים לידכם, אפשר לתת להם לשחק וללכת לשירותים, אפשר וחשוב לשבת לאכול איתם וגם מטלות הבית יכולות לחכות בסוף היום. לא חייבים לנצל כל רגע שהתינוק ישן כדי לעשות כביסה או להכין אוכל לגדולים. ולפעמים אפשר גם להזמין אוכל אם זה מה שיקל עליכם באותו היום.

בסופו של דבר, אנחנו הורים להרבה מאוד שנים. בתקווה לכמה שיותר.

צריך להקפיד על דברים שישמרו על תפקוד טוב שלנו וגם שהיומיום שלנו יהיה הרבה יותר טוב.

לא להגיד ישר לא

אני זוכרת שכשדפנה, הבכורה שלי, הייתה בת שנתיים, הייתה אצלה חברה וישבנו כולם בגינה. הבנות רצו להוציא משחק מלא חלקים קטנים (לגו לדעתי). התשובה הספונטנית הייתה להגיד לא. כי החלקים ילכו לאיבוד, כי היה כבר מאוחר וחשוך וכי לא רצינו להתחיל בבלאגן.

אבל החלטתי שבמקום להגיד לא אני אשאל אותה למה. מה הן רוצות לעשות. היה להן רעיון ממש יפה לבנות משהו והן הבטיחו לאסוף את הכל אחריהן. התוצאה הייתה משחק מקסים ושקט לאורך זמן והבנות סידרו מאוד יפה אחריהן.

לפעמים, גם היום כשהיא כבר גדולה יותר, היא עושה משהו שהתגובה הראשונית שלי היא לא. לא לצאת מהמיטה אחרי שאמרנו שהולכים לישון למשל. ואז, אם אני עוצרת לרגע, אני רואה שהיא עושה משהו כמו לשים משהו שמפחדת לשכוח, בתיק שלה לבית הספר.

כדאי לשאול אותם, להבין מה הם מתכננים ולמה. ברוב המקרים נגלה שהרעיון טוב. לפעמים הוא לא נחוץ כרגע ואז נלמד אותם להפעיל שיקול דעת. לפעמים זה פשוט מונע משהו מורכב יותר – אם היא לא תסדר את זה עכשיו היא תהיה לחוצה ולא תירדם. ובעיקר, וזה הדבר החשוב ביותר בתור הורים בעיני, זה מחזק את המקום שלהם כאנשים עצמאיים ולא כממלאי פקודות.

לזהות את הבעיה האמיתית

בעיני זה החלק הקשה יותר. הילד שלנו עושה משהו שמפריע לנו (למשל, אומר ליד החבר שהוא לא רוצה שיבוא אליו או לא רוצה לחלוק משהו). במצבים כאלה, הדבר הנכון הוא קודם כל להבין למה זה מפריע לנו ואז להבין למה הם מתנהגים או אומרים את אותו הדבר. אולי נגלה שהילד אמר משהו שהעליב אותם בגן, אולי זה משחק ספציפי שהוא רוצה לשמור לעצמו.

כשאנחנו מבינים את הבעיה האמיתית, הסיבה האמיתית, קל לנו לתת פתרון ללא כעס.

לזהות את הבעיה אצלנו

הצד השני של לזהות את הבעיה האמיתית, הוא שהרבה פעמים הדברים שהילד עושה משקפים משהו שאנחנו לא אוהבים או שאנחנו עושים ומפריע לנו שאנחנו עושים. מפילים עליו זכרונות ילדות שלנו. אולי לא באותו הרגע שזה קורה אבל כדאי לנסות לזהות את הרגעים שאנחנו מתעצבנים ולהבין מה הכעס האמיתי מאחורי זה.

למשל, ילד שבוכה מכל סיטואציה. לפעמים מה שמכעיס אותנו זה שאנחנו מזהים אצלו רגישות שהייתה לנו כילדים או שעדיין יש לנו ומה שמפריע לנו זה אנחנו בעצם.

כשנזהה את המצבים האלה, נוכל להגיב אליהם בלי כעס לילדים.

להתארגן מראש

הרבה מהמצבים שאנחנו מתעצבנים בהם הם מצבים שיכולנו למנוע מראש.

למשל, כשקמנו מאוחר מידי ופתאום הבוקר לחוץ. כשצריך לצאת והם נזכרים ללכת לשירותים כשאנחנו בדלת או ששכחו את הבובה או המכונית שהם חייבים לקחת איתם, כשיש אצלם חברים ופתאום כולם רעבים ורבים והאוכל עוד לא מוכן.

נסו להתארגן מראש. כמו שאנחנו אומרים לילדים שלנו.

ככל שנקדים להכין דברים בערב שיחסכו לנו זמן בבוקר נהיה יותר רגועים כי יהיה לנו יותר זמן לעזור להם להתארגן ולא לאחר. אם אנחנו יודעים שיש דברים שהם ירצו (אפילו אם כרגע הם אומרים שלא) כדאי להכין אותם ולקחת אותם איתנו לרגע שבו יזכרו בהם.

אם לילדים שלנו יש נטייה להיזכר בשיעורים שיש להם כשאנחנו כבר רגע לפני סוף היום ולחוצים להספיק לצאת לאנשהו, לעבוד על המחשב או פשוט לשבת בנחת, כדאי להקדים ולשאול מספיק זמן מראש מה יש להם לעשות.

באופן כללי, אם יודעים לצפות את הבעיות האפשריות אפשר למנוע אותן.

אם תמיד כשמגיע שלב האוכל הילדים לא רוצים את מה שהכנתם ולא יודעים מה לבחור, תשאלו אותם ותתכננו איתם מה יהיה בארוחת הערב כבר כשחוזרים מהמסגרות או לפני השינה תשאלו אותם מה ירצו לאכול מחר בבוקר.

אם אין להם סבלנות להמתין לאוכל במסעדה או בתור לרופא, תביאו איתכם דברים להעביר את הזמן.

אם השעה תהיה מאוחרת כשחוזרים הביתה, תדאגו לארוחה קלה לפני שנכנסים לאוטו, שמיכה למי שצריך וכו.

הם רואים את כל המאמצים שלנו.

פתרונות חיוביים

אחד הדברים הקלים ביותר ליישום הוא להפוך את המצב המורכב לסיטואציה שמתמודדים איתה יחד. כשהילד בוכה, כועס, רב אתכם או עם החבר/האח שלו, תשאלו אותו מה הוא צריך. חשוב לראות את הדברים מנקודת המבט של הילד ולמצוא יחד פתרון.

עצם השיחה כמצב שצריך לנהל אותו במקום הורים שצריכים לכעוס, יהפוך אתכם לרגועים הרבה יותר.