על הנקה וילד(ה) שני(ה)

אני רוב היום לבד עם הבנות. את השעות שאני איתן הקפדתי לפנות עד כמה שאפשר מעבודה כך שאהיה איתן אחר הצהריים ובערב ובפועל יוצא שבעלי חוזר מאוחר מהעבודה ואת ההתנהלות שלנו אנחנו עושות לבד.

לפני שנטע, בתי השנייה נולדה, ניסיתי לחשוב מה יכולים להיות המצבים שיהיה יותר קשה בהם לדפנה שהייתה בת שנתיים וחצי כשנטע נולדה.

אני זוכרת שדאגתי בעיקר מהמצב שבו נטע יונקת ואני לא פנויה, פיזית לפחות, לדפנה.

אז מצאתי פתרון.

הכנתי לפני הלידה סלסלה של דברים, משחקים ויצירה, שדפנה יכולה לעשות לידי או שאני יכולה לשחק בהם איתה, בלי שאני נדרשת כמעט לקום ולהסתובב.

המחשבה שלי הייתה כפולה. שיהיו לי דברים מוכנים ורק צריך לשלוף בלי להתחיל לשבור את הראש ושיהיו שם דברים מיוחדים עבורה שהיא תחכה לזמן ההנקה כדי שנעשה אותם.

האמת, שלמרות שזה היה כיף והשתמשנו בהם הרבה, גיליתי שבילד שני ההנקה היא הרבה יותר ״על הדרך״ ונטע ינקה הרבה פעמים תוך כדי שהיא במנשא ואני מאוד פעילה עם דפנה או בבית וגם לא במנשא אלא תוך כדי שאני הולכת ומסתובבת.

כי ככה זה כנראה בילד שני 🙂