שליטה בימי קורונה

כל אחד צריך שולחן – או איך להשיג תחושת שליטה בימי הקורונה

את הבידוד שלנו התחלנו קצת לפני שהשביתו את מערכת החינוך. החלטנו שעדיף שנמשיך להן את חופשת פורים ונצמצם הדבקה וסיכון של סבא וסבתא (שאז עוד חשבנו שנוכל לפגוש).

עוד לא ידענו מה זה אומר ואיך נתנהל אבל ראינו את הפייסבוק והווטסאפ מתמלאים בהודעות ורעיונות ללו”זים עמוסים ותכנים ללמד ילדים. גם המורים והגננות החלו לשלוח כמויות של מידע.

ואני? אני הרגשתי שאנחנו זקוקות לעוד רגע כדי להבין מה עומד לפנינו. שלא באמת חשוב לי שדפנה תעשה כרגע את המטלות מבית הספר או נטע תלמד לקרוא. את כל אלה נעשה. אבל תנו לי רגע להבין מה קורה פה ואיך אני משתלטת על המצב.

הרי הכל פה סובב שליטה.

הלו”זים והתכנים היו ביטוי לחיפוש שלנו ההורים אחרי שליטה. ניסיון להרגיש שאנחנו מחזיקים את זה ויודעים איך לעבור את התקופה הקרובה בשלום.

אבל מה עם הילדים שלנו? מה יתן להם שליטה?

אני זוכרת שבתקופה של צוק איתן, כשהייתי אמא לפעוטה בת שלוש ותינוקת בת חצי שנה, התחילו ליפול טילים באזור תל אביב.

בדירה שגרנו בה אז, לא היה ממ”ד, לא היו קירות פנימיים (והקירות היו מחול בערך אם לומר את האמת) ואפילו חדר המדרגות לא היה מקום שאפשר לצאת אליו כי זה היה בניין של קומת קרקע וקומה ראשונה בלבד.

אבל אזעקות זה דבר מבהיל לילדים. בכל גיל. ורציתי לתת לדפנה שהייתה בת 3 הרגשה שיש משהו שאפשר לעשות כשיש אזעקה.

אז נכנסנו מתחת לשולחן.

זה לא שחשבתי שהשולחן יגן עלינו.

רק רציתי שתהיה לה פעולה שהיא יכולה לעשות כשהיא שומעת אזעקה, שתיתן לה הרגשה של הגנה.

אז מה יהיה השולחן שלנו עכשיו?

החלטתי לאמץ פעולות של בידוד כמו שעושים עם חולים. זה כמובן התקבל בהרמת גבה בהתחלה כי עוד לא יצאו ההנחיות כמו לא לפתוח דלתות עם כף היד. לא ממש עניין אותי.

אז מה עשינו? החלטנו ששוטפים ידיים וסופרים עד 25, שרק אחת פותחת את הדלתות ולוחצת על המעלית ושכשהיא עושה את זה היא משתמשת בטישו או מגבון ולוקחת איתה שקית לזרוק אליה את הנייר אם אין פח קרוב. ונתתי לכל אחת אלכוג’ל חמוד שתוכל לחטא ידיים בסוף התהליך או כשנכנסים לאוטו וכו’.

זה לא מאוד משנה מה הפעולה (מעבר להנחיות שמתבהרות לאט לאט).

המטרה היא לבנות להן שולחן. לתת להן תחושה שהן יכולות להגן על עצמן.

בעיקר מאיום שאי אפשר לראות והוא משבש את השגרה שלהן כל כך.

ספרו לי מה השולחן שבניתם לילדים שלכם?